הרגליים זזות בחוסר מנוחה? אולי זה קשור לתזונה

ישבתי לייד הבן שלי, שיעזור לי בכמה דברים בתחום המחשבים והאינטרנט, והוא נדנד את הרגל שלו בלי הפסקה.

“אתה עצבני?” שאלתי אותו,

“לא ממש לא”, הוא ענה, ותהיתי... אז למה לנדנד ככה את הרגל?

בדקתי, וכרגיל... גם זה יכול במקרים מסויימים להיות קשור לתזונה.

אז קודם כל נרגיע:

מדובר בתופעה נפוצה מאוד, שאפילו מוגדרת כתסמונת – ויש לה שם:

RLS.

אלו הן ראשי התיבות של Restless Legs Syndrome – תסמונת הרגליים חסרות המנוחה.

אז לזכור - לא מדובר סתם באדם שמקפיץ את הרגל מתוך הרגל או עצבנות, אלא בתופעה שבה מופיע דחף להזיז את הרגליים.

התופעה אופיינית במיוחד לזמן מנוחה – למשל כששוכבים במיטה, או יושבים זמן ממושך לייד המחשב – והיא בדרך כלל מחמירה בערב ובלילה.

אחד המאפיינים החשובים הוא שתנועה, הליכה או מתיחה של הרגליים תורמות להקלה, לפחות זמנית, על התחושה.

בנוסף, לפי המחקרים, תסמונת RLS יכולה להקשות על ההירדמות ולפגוע באיכות השינה.

לא תמיד הסיבה היא תזונתית: קיימת גם נטייה משפחתית וגנטית, וגם אדם שכל בדיקות הדם שלו תקינות לחלוטין יכול לסבול מ־RLS.

אבל... ! : נמצאו כמה דברים שכן קשורים, ואפשר לבדוק:

מבין כל רכיבי התזונה, הקשר המבוסס ביותר ל־RLS הוא ברזל. חסר בברזל ומאגרי ברזל נמוכים יכולים להיות קשורים להופעה או להחמרה של התסמונת.

ומה שמפתיע הוא, שלא חייבת להיות אנמיה. גם אם ההמוגלובין תקין, עדיין ייתכן שמצב הברזל אינו מיטבי בהקשר של RLS.

מה לבדוק בבדיקת הדם? את רמת הפריטין ואת סטורציית הטרנספרין.

לפעמים אם יש RLS שוקלים לעיתים טיפול בברזל כבר בערכי פריטין של 75 מק”ג לליטר ומטה, בהתאם גם למדדי הברזל האחרים ולמצב הקליני.

מבחינה תזונתית אפשר כמובן לבדוק אם התפריט מכיל מספיק ברזל – מקטניות, טחינה, אגוזים, דגנים מועשרים ומקורות נוספים, או ממזונות מן החי אצל מי שאוכל אותם, אבל, כנראה שבמקרה הספציפי הזה בדיקת התפריט אינה מספיקה: אפשר לאכול כמות סבירה של ברזל ועדיין לספוג מעט ממנו. אז במקרה של תסמינים, בדיקות הדם נותנות מידע חשוב יותר מהערכת הצריכה בלבד.

נמצא קשר מסויים אבל לא הוכחה חד משמעית: מחקרים מצאו שרמות נמוכות של ויטמין D שכיחות יותר בקרב אנשים עם RLS.

גם ויטמין D קל יחסית לבדוק בבדיקת דם, בדיקת התפריט פחות יעילה במקרה זה, מפני שמזון אינו המקור היחיד לוויטמין D וחשיפה לשמש משפיעה מאוד על מצבו בגוף.

זה אולי המיתוס הגדול ביותר בתחום. מגנזיום מזוהה מאוד עם הרפיית שרירים ושינה, ולכן אנשים רבים מניחים אוטומטית שגם RLS נובע ממחסור במגנזיום.

יש מחקרים קטנים שבהם תוספי מגנזיום שיפרו תסמינים, אבל בסקירות המחקר אין שום תוצאה חד־משמעית ואין כיום בסיס מספיק לראות במגנזיום טיפול ל־RLS.

גם בדיקת מגנזיום רגילה בדם אינה כלי טוב להערכת מאגרי המגנזיום בגוף ובשרירים, ולכן במקרה הזה דווקא כן הייתי מתחילה מבדיקת התפריט: האם יש באופן קבוע אגוזים ושקדים, קטניות, טחינה, דגנים מלאים וירקות – ולא רצה אוטומטית לתוסף.

אם התופעה מתרחשת בעיקר בערב או בזמן מנוחה, יש ממש צורך להזיז את הרגליים והתנועה מקלה – כדאי קודם לוודא שאכן מדובר ב־RLS ולא פשוט בהרגל של הקפצת רגל.

מבחינה תזונתית, הבדיקה החשובה ביותר היא מצב הברזל, ובפרט פריטין וטרנספרין.

אפשר לשקול גם ויטמין D בהתאם למצב ולבדיקות קודמות.

ובמקביל, כדאי לנסות: לפעמים גם לקפאין ולאלכוהול יש השפעה על התופעה, בעיקר כשצורכים אותם בשעות אחר הצהריים המאוחרות או בערב. אז אם יש חשד לכך, שווה לנסות להפחית אותם לתקופה, ולראות אם יש שיפור בתסמינים.

זהו להיום,

מוזמנים לסמן ❤️ לכתבה, להגיב וכמובן לשתף את המייל לחברים ומשפחה שהנושא מעניין אותם.

שלכם, מאיה

❤️ למי שעדיין לא ראה אני מצרפת שוב את הסרטון -

האם מגנזיום מרדים? עד כמה קפאין משפיע? מה עדיף לאכול לפני השינה ועל מה לוותר?

כל התשובות בסרטון, או בכתבה ששלחתי לכם שלשום…

תזונה בגיל המעבר ואחרי – סידן, שומן ביטני, נשירת שיער, תפריט מומלץ, ועוד.

💫ב-37% הנחה באתר שלי

(בתוקף ל-3 ימים)

👈לרכישה לחצו פה