הקופסה השחורה של מלחמת ישראל - איראן

מאמרו החשוב של עורך הארץ אלוף בן “הקופסאות השחורות של משטר נתניהו” (הארץ, 17 יולי 26) מציע לנו עדשות לפענוח שיטת נתניהו. הדרכים שנוקט ראש הממשלה על מנת להסתיר כיצד התקבלו החלטות בסוגיות גורליות לקיומם של אזרחי ישראל. אלוף בן מזהה קופסאות שחורות שאנחנו לא יודעים מה קורה בהן. בתוכן מסתתרות בניתוח שלו שתי החלטות קריטיות של נתניהו - ההפיכה המשטרית וההרג ההמוני והחורבן של הערים בעזה אחרי מתקפת הפתע של חמאס בשבעה באוקטובר. בשני המקרים הוא מדגיש “התוצאה ידועה אבל לא הדרך שהובילה אליה”. בראייתי, יש קופסה שחורה שלישית בוהקת: מלחמת איראן של נתניהו.

בכוונתי ליטול את המסגרת האנליטית של אלוף בן ולהראות כי חלה על מקרה נוסף לא פחות קריטי שההחלטות לגביו התקבלו באפלה: מלחמת המנע נגד איראן ובעקבותיה שיגורי הטילים על ערי ישראל והעורף האזרחי. עד היום אזרחי ישראל אינם יודעים מה הסיבה המיידית לאזעקה הפתאומית שהעירה אותם באמצע הלילה ב-13 ביוני 2025. אנחנו בעצם לא יודעים מה קרה וכיצד התקבלה ההחלטה ליזום מלחמת מנע ב-13 ביוני 2025 (”עם כלביא”) והמשכה בסבב השני של מלחמת המנע ב-28 בפברואר 2026 (”שאגת הארי”). אותה מלחמה שנמשכת עד היום.

חשוב להדגיש: הדיון שלי מסתמך על הגדרות המלחמה של האסטרטגי הגרעיני יהושפט הרכבי והוגה הדעות של המלחמה, מייקל וולצר. מלחמת מנע מתייחסת לאיום לא ודאי בזמן עתיד לא מוגדר. חשש קונספטואלי מפני הפרת המאזן שלא ברור אם תתרחש. אין מרכיב של מיידיות ויש מספיק זמן לברר ולבדוק. מלחמת מכה מקדימה באה להסיר איום קיומי בטווח זמן מיידי שאין ספק לגביו. ניתוח מפורט במאמר שלי בעברית “מייקל וולצר: המקרה של מלחמת מנע נגד איראן”.

ננסה לבדוק עד כמה שניתן את העובדות. לברר עד כמה מוצקה הסיבה למלחמה ששינתה את פני המזה”ת ועלולה להיות לה השפעה נגטיבית על המשטר הגלובלי למניעת פרוליפרציה של נשק גרעיני. מלחמת המנע הגרעינית הראשונה בהיסטוריה למרות שמדובר במלחמה קונבנציונלית. ועוד באישור אמריקני. בטווח המיידי, לנסות לתת תשובה לשאלה קריטית: האם מלחמה צודקת והכרחית לביטחון ישראל? בעוד הסכם הגרעין שנתניהו וטראמפ ריסקו היה מביא לתוצאות טובות יותר בהשגת המטרה של חסימת מסלול הנשק הגרעיני של איראן.

אנחנו במלחמה אחת ארוכה שנפתחה ב-13ביוני 2025. במקום תכנונים למלחמה קצרה מהירה הפכה מלחמת איראן לאירוע ארוך מתמשך עם תוצאות לא מתוכננות לא רצויות. למשל, איום הגרעין האיראני נשאר בעינו. הסיכון הגובר של נטישת איראן את אמנת אנ.פי.טי. לאיסור נשק גרעיני. הסכנה של פריצה מהירה לפצצה עם מלאי 440 ק”ג אורניום מועשר בדרגה גבוהה קרובה להעשרה צבאית (וגם שמונה טון בדרגות העשרה נמוכות יותר) בתחומי איראן ללא פיקוח סבא”א. ספירלה של הסלמה ומלחמת התשה שלא ברור אם החברה והכלכלה בישראל מסוגלים לעמוד בה. מלחמת מאה השנים היא תופעה מוכרת בהיסטוריה של האומות. לא בכדי, הנדבך המרכזי בתפיסת הביטחון היסודית של ישראל מאז הקמתה קבע מלחמה קצרה ככל האפשר.

עם תוצאות נגטיביות מובהקות כאלה נשאלת השאלה: איך לא ראינו קריאה ביקורתית ותחקירי עומק מפורטים באשר לקבלת ההחלטות למלחמת המנע של יוני 2025 , שהיא ראשית כל הדברים? כמו בשני תחקירים שהתפרסמו באופן די מפתיע בישראל בשבועיים האחרונים - תחקיר מוסף “הארץ” של מיכאל האוזר טוב (17 יולי 2026) ותחקיר נדב איל , ידיעות אחרונות (31 יולי 2026) - על קבלת ההחלטות למלחמת המנע הכושלת של “שאגת הארי” להפלת המשטר באיראן (”הכשלון הכורדי”). שני התחקירים (על “מלחמת איראן השניה”) נסמכים על מקורות מודיעין טובים ונגישות טובה לדרגים בכירים במטכ”ל. בשני התחקירים קבלנו מה שלא שמענו באף מקום אחר: עובדות ופרטים על הסתייגות הרמטכ”ל ממלחמת המנע השניה שנועדה לפתור את בעיית הגרעין באמצעות הפלת המשטר. ראש אמ”ן, המעריך הלאומי בשיטה הישראלית, וראש חטיבת המחקר באמ”ן העריכו וכתבו , לפי התחקירים, בלקט המודיעין שמועבר לראש הממשלה וחברי הקבינט - הסתברות נמוכה לסיכויי הצלחה במלחמת איראן השניה. למי שמכיר את ההיסטוריה המודיעינית של ישראל, זאת אמירה אמיצה.

כך נשארנו עם הקופסה השחורה וערפל סמיך של אי-ידיעה באשר למלחמת המנע של יוני 2025. רק שעכשיו הצטרפה לסיפור גם קונספציה חדשה שמרחיקה אותנו מהעובדות. לפי הקונספציה הרווחת אצל פרשנים ואנליסטים בשיח הציבורי, מלחמת “12 הימים” של יוני 2025 היא מלחמה “טובה” ומוצדקת, בעוד הסבב השני של פברואר 2026 הוא מלחמה שאין לה הצדקה ורק שם נרשם כשלון. קונספציה שגויה שאינה תורמת להבנה. כאמור, לפי הניתוח שלי מדובר במלחמה אחת. מקשה אחת של מלחמת יוני ומלחמת פברואר.

ביציאה לשני הסבבים של אותה מלחמת מנע קבע נתניהו כי הסיבה למלחמה - “מודיעין חדש” שהתריע על איום גרעיני קיומי מיידי להשמדת ישראל. לדבריו, ישראל לא יכלה להתבונן מן הצד והיה כורח מיידי לצאת למלחמה. לצורך המחשת האיום המיידי הציף נתניהו את השיח הציבורי (לקראת המלחמה הראשונה ובמהלך השנה בין שתי “המלחמות”) במטפורות קיומיות של “חרב על הצוואר” והישווה את אתרי הגרעין באיראן למחנות ההשמדה בשואת יהודי אירופה.

להלן סיכום “המודיעין החדש” שהציגו נתניהו וגורמי הצבא והמודיעין הצבאי בלילה של 13 ביוני 2025 באשר לאיום הקיומי המיידי של נשק גרעיני איראני. נתניהו הצהיר כי אנחנו בשעה ה-12. איראן הגיעה לנקודת אל-חזור. בחודשים האחרונים דהרה איראן קדימה ב”צעדים ברורים שלא עשתה אף פעם להנשקה, כלומר ליצירת נשק גרעיני ולא רק צבירת חומר בקיע”. דובר צה”ל פרסם באותו לילה מטעם הרמטכ”ל איל זמיר כי בחודשים האחרונים הצטברו ידיעות מודיעיניות “חד-משמעיות” בדבר האצה לבניית נשק גרעיני בנוסף להאצה בהעשרת אלפי קילוגרמים של אורניום (אשר עד אותו יום היו בפיקוח סבא”א עם 270 פקחים בביקורים מדי יום באתרי הגרעין). לפי המודיעין החדש, פעלו מדענים איראניים “לקדם בסודיות את כלל החלקים הנדרשים לבניית נשק גרעיני”. במקביל דיווח הכתב הצבאי של תחנת הרדיו הצבאית גלי צה”ל על “ידיעת זהב” שהתקבלה באמ”ן בשבועות שלפני המלחמה על פעילות קבוצת הנשק של המדענים האיראניים שהגיעה ל”שלב הניסויים המוצלחים”. הכתב הצבאי של ידיעות אחרונות, רון בן ישי, דיווח מפי גורם בכיר באמ”ן על התרעה אסטרטגית שהעביר אמ”ן בפברואר-מרס 2025. לפי הדיווח, חלה האצה בפעילות “קבוצת הנשק לייצור מתקן נפץ או פצצה גרעינית” וכבר נערכו “ניסויים חשאיים” בנושא. הרמטכ”ל זמיר הודיע בפנייה ישירה לאזרחי ישראל כי בחודשים האחרונים הגיעה תכנית הגרעין האיראנית לנקודת אל חזור. מה שחייב את ישראל “לתקוף ולהנחית מכה מקדימה” במטרה למנוע איום קיומי. תיעוד ומראי מקום של כל הדיווחים וההצהרות שהובאו כאן על איום גרעין מיידי, במאמר שלי “האם איום קיומי באותו הלילה”.

רק שהמטפורות הקיומיות של נתניהו אינן הסבר. הטיעונים המודיעיניים לכאורה בדבר “מודיעין חדש” שהציגו נתניהו וראשי המטכ”ל (באופן מפתיע לא שמענו את ראש אמ”ן) על האצה בתכנית הנשק הגרעיני בטווח המיידי (הנשקה היתה מלת המפתח בטיעוניהם) עמדו בסתירה לדוחות מודיעין מעודכנים בדרגת אמינות גבוהה. דוחות המודיעין האמריקני שסתרו את דיווחי איום הגרעין המיידי והיו ידועים ככל הנראה למודיעין הישראלי בזכות קשרי שתוף הפעולה ההדוקים בין שתי המדינות.

להלן בתמצית. בדוח המודיעין הלאומי האמריקני (מרס 2025) נכתב כי איראן אינה בונה נשק גרעיני והמנהיג העליון לא העניק אישור לחידוש תכנית הגרעין שהוא הפסיק בשנת 2003 והתכנית לא חודשה מאז. בדוח מודיעין הצבאי של הפנטגון (מאי 2025) נאמר כי איראן כמעט בוודאות אינה בונה כלי נשק גרעיני. ראש סי.אי.איי. היוצא ביל ברנס הדגיש בראיון אחרון לפני סיום כהונתו (ינואר 2025) כי אין לארה”ב הוכחה שאיראן החליטה לבנות נשק גרעיני. הוסיף כי אינו רואה סימן לכך שאיראן קבלה החלטה להפוך את החלטת המנהיג העליון משנת 2003 שהביאה לעצירת תכנית ההנשקה לייצור נשק גרעיני. ראש סבא”א רפאל גרוסי אמר בעיצומה של “מלחמת 12 הימים” לקריסטיאן אמאנפור רשת סי.אנ.אנ. כי לסוכנות אין שום הוכחות על מאמץ איראני שיטתי להתקדם לנשק גרעיני.

בנוסף לטקסטים של דוחות המודיעין האמריקני (בארה”ב נהוג לפרסם ולהעביר לידיעת הציבור גרסה לא מסווגת של דוחות מודיעין) התפרסמו במהלך מלחמת 12 הימים בחודש יוני 2025 הדלפות מהיימנות של גורמי מודיעין אמריקני ואנליסטים (ניו יורק טיימס, וול סטריט ג’ורנל, רשת סי.בי.אס) שדיווחו כי אינם מודעים לשום מודיעין חדש שמצביע על ריצה איראנית לפצצה. כי לא חל שינוי בהערכת המודיעין. איראן אינה במסלול לנשק גרעיני ולא ניתנה פקודה להנשקה. פירוט ותיעוד מראי המקום לדוחות המודיעין האמריקני והדלפות גורמי המודיעין שסתרו את טיעוני נתניהו במאמר שלי “האם איום קיומי באותו הלילה”.

Share Strategic Reflections by Shemuel Meir

זה המקום לציין כי רק לאחרונה (יוני 2026) זכה הציבור בישראל לקבל בפעם הראשונה , אם כי בדיעבד, אישור מודיעיני ישראלי לדוחות המודיעין האמריקני שדיווחו בזמן אמת בקיץ 2025 כי איראן אינה בונה נשק גרעיני ואין תכנית הנשקה. לפי תחקיר רונן ברגמן (ידיעות אחרונות , 26 יוני 2026) בהסתמך על מקורות מודיעין בכירים בישראל, לא היה למודיעין הישראלי מידע מוצק על הפעלה ממשית של תכנית ההנשקה. רק “מידע מטריד על מחשבות ודיבורים” אבל לא אקדח מעשן על הפעלת מעבדות נשק.

מן הניתוח המודיעיני שהבאתי בניסיון לפענח את הקופסה השחורה של מלחמת איראן עולה השאלה: האם כל הבכירים בפורום מטכ”ל ואמ”ן הסכימו והביעו תמיכה מלאה בטיעוני ראש הממשלה כי מדובר במכת מנע הכרחית לסיכול איום גרעיני בטווח הזמן המיידי? האם לא היו התלבטויות וחילוקי דעות אנליטיים או ניירות עמדה שהתנגדו? האם כולם חשבו אותו דבר כי מדובר במלחמה הכרחית? האם מלחמה להסרת איום קיומי מיידי או מלחמה של “ניצול הזדמנויות” חלקן אקראיות ולא קשורות בישראל כמו הפלת משטר אסד בתוך ימים ספורים בדצמבר 2024 ופתיחת המסדרון האווירי לאיראן?

סינדרום חשיבה קבוצתית הוא בעייתי בעבודת המודיעין כמו “קונספציה” דומיננטית המוכרת לנו ממקרים כואבים בעבר. האם השותפים במערכת הצבאית (בלי אישור רמטכ”ל לא יוצאים למלחמה בישראל) להחלטת נתניהו לצאת למלחמת מנע רחבת הקף (שלא ברור עד הסוף אם התקבלה בהליכים מסודרים לפי חוק יסוד הממשלה) לקחו בחשבון כי מלחמה נגד אתרי הגרעין של איראן היא חלום חייו של נתניהו. האם נישבו באווירת האופוריה של נתניהו ולא קראו על השליחות המטפיזית שנטל על עצמו בתפקיד “שומר ישראל” לתקיפת איראן וריסוק כל סיכוי להסכם גרעין דיפלומטי. כמו שניתחתי במאמר קודם שלי “רקוויאם להסכם הגרעין” שליש מספרו האוטוביוגרפי “סיפור חיי” דן באותה שליחות מטפיזית.

מלחמת איראן נמשכת עד היום. מדינת ישראל ואזרחיה נמצאים במבוי סתום וערפל של שאלות לא פתורות באשר להתרחשויות בשני הסבבים הראשונים. בעוד הולכים ומצטברים סימנים לקראת סבב מלחמת מנע שלישית. זאת לא היתה מלחמת מכה מקדימה.

Shemuel Meir is an independent Israeli strategic analyst. Graduate of the Johns Hopkins School of Advanced International Studies (SAIS) and a former IDF and Tel Aviv University researcher.

🔗 strategicreflections.substack.com