המאמר של נדב איל “החלומות הגבוהים” (ידיעות אחרונות ,31 יולי 2026) נועד להיות תחקיר בלעדי על המלחמה לסיום כל המלחמות. ואכן, קבלנו טקסט מפורט (חמישה עמודים) צפוף בעובדות של כשל מערכתי במלחמת המנע “שאגת הארי” להפלת המשטר באיראן. חלק גדול מהעדויות, והדבר נאמר מספר פעמים בתחקיר, על בסיס שיחות מכלי ראשון עם מקורות וגורמים במטכ”ל, אמ”ן, מוסד, בחדרים הסגורים בקבינט המדיני-ביטחוני ובקבינט המצומצם הלא-פורמלי של נתניהו. מה שמזמין את הקורא והחוקר לקריאה קפדנית וביקורתית של התחקיר. ריבוי הפרטים בתחקיר הם גם רעשי רקע שמסתירים לפעמים קונספציות והנחות סמויות.
נתחיל בדיון על הדברים שנאמרים, ונעבור בהדרגה לדברים שלא נאמרים אך הם חלק בלתי נפרד מהסיפור. לשרי הממשלה נאמר כי מטרת מלחמת המנע שישראל יצאה אליה ב-28 פברואר היתה שינוי משטרי באיראן. הפלת המשטר במהלך צבאי מהיר. המנגינה שחזרה בדברי המקורות הבכירים שדיברו עם נדב איל היתה של “ניצול הזדמנות היסטורית” והפגנת עליונות טכנולוגית-אופרטיבית של ישראל. איום הגרעין האיראני הפך למשהו מישני, צדדי.
לפי עדויות מקבלי ההחלטות מן החדרים הסגורים, עד לכישלון המהלך הכורדי להפלת המשטר (בגלל תכנית שאפתנית של המוסד והתנגדות טראמפ) שררה בצמרת הביטחונית אווירה של הסכמה ו”עבודה הרמונית מופלאה”. ככל הנראה ביטוי של אופוריה בעקבות ההתנקשות במנהיג העליון במהלך הפתיחה. אבל מפרשת כישלון התכנית הכורדית, הסיפור מתפצל לגרסאות מנוגדות.
מתברר כי ראש אמ”ן, המעריך הלאומי בשיטה הישראלית, וחוקרי חטיבת המחקר באמ”ן הסתייגו מהתכנית היומרנית של המוסד. ראש המוסד ואנשיו טוענים בתחקיר כי לא היתה התנגדות של המודיעין הצבאי אלא שרר שיתוף פעולה אנליטי ומבצעי מלא בין שני גופי המודיעין. נדב איל מביא פריט מידע אשר מחזק את עמדת אמ”ן: בלקט חטיבת המחקר שמוגש לראש הממשלה ולקבינט, נכתב כי נמוכים הסיכויים להצלחה של מבצע המוסד. סבירות נמוכה לנפילת המשטר. חטיבת המחקר במודיעין הצבאי גם העריכה כי כישלון התכנית להפלת המשטר יגביר את הסיכון לפריצת איראן לנשק גרעיני. במונחים של עולם המודיעין ועל פי התוצאות, אמ”ן יצא באופן פרדוכסלי בצד החיובי.
מן התחקיר עולה כי נתניהו כבר נתקל בהתנגדות צה”ל ואמ”ן להפלת המשטר עוד בתקופה שלפני מלחמת עם כלביא (יוני 2025). הרמטכ”ל הקודם הרצי הלוי וראש אמ”ן הקודם אהרון חליוה הביעו בדיונים סגורים התנגדות לתכניות שינוי המשטר של המוסד. הסתייגות צה”ל היתה יציבה ונמשכה לתקופת הרמטכ”ל אייל זמיר וראש אמ”ן שלומי בינדר שפיקדו על מלחמת איראן “עם כלביא”.
כאן החיבור למלחמת “עם כלביא” ולדברים שלא נאמרים אך הם חלק בלתי נפרד מהסיפור. לאורך כל התחקיר של נדב אייל עוברת הנחה סמויה בבחינת קונספציה. יש לה שותפים רבים בישראל. בניתוח שלו ושל פרשנים ואנליסטים נוספים, מלחמת המנע שנפתחה בהתקפת הפתע ב-28 פברואר ( מלחמת 40 הימים “שאגת הארי”) היא מלחמה בפני עצמה. מלחמה שאין לה הצדקה ורק בה נרשם כישלון. לעומתה הם טוענים, מלחמת המנע של 12 הימים שנפתחה בהתקפת הפתע ב-13 יוני 2025 (”עם כלביא”) היא מלחמה “טובה” ומוצדקת.
כך נולדת קונספציה. מלחמת שתי המלחמות. בניתוח שלי מדובר במלחמה אחת מתמשכת. אותה מטרת מלחמה שנפתחה ב-13 ביוני 2025 עם שני סבבים עד כה. במקום תכנונים למלחמה קצרה מהירה הפכה מלחמת איראן לאירוע ארוך מתמשך עם תוצאות לא מתוכננות ולא רצויות. למשל, הסיכון של נטישת איראן את אמנת אנ.פי.טי. לאיסור נשק גרעיני ופריצה לפצצה באמצעות 440 ק”ג אורניום ומועשר בדרגה 60 אחוז שברשותה ללא פיקוח סבא”א (ועוד מלאי שמונה טונות אורניום מועשר בדרגות נמוכות יותר שניתן להעשרה צבאית). או, ספירלה של הסלמה ומלחמת התשה ארוכה שלא ברור אם החברה והכלכלה בישראל מסוגלים לעמוד בה. לא בכדי, הנדבך המרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל קבע מלחמה קצרה ככל האפשר.
ועם תוצאות נגטיביות מובהקות כאלה נשאלת השאלה: איך לא קבלנו תחקירי עומק מפורטים כמו התחקירים על ה”הכשלון הכורדי” גם באשר לסבב הראשון של מלחמת איראן בחודש יוני 2025? ביציאה לשני הסבבים של אותה מלחמת מנע קבע נתניהו כי הסיבה למלחמה היא “מודיעין חדש” שהתריע על איום גרעיני קיומי מיידי להשמדת ישראל. במצב זה הכריז נתניהו , לא יכלה ישראל להתבונן מן הצד והיה כורח מיידי לצאת למלחמה. אם לא, לאיראן כבר היו פצצות אטום. לצורך המחשת האיום המיידי הציף נתניהו את השיח הציבורי במטפורות קיומיות של “חרב על הצוואר” ושואת יהודי אירופה.
מטפורות אינן הסבר. מעבר למטפורות קיומיות, נתניהו לא סיפק הוכחות לאיום מיידי או מידע קונקרטי באשר ל”מודיעין החדש” בדבר הימצאות נשק גרעיני בטווח הזמן המיידי אשר חייב יציאה למלחמה. במקום זאת קבלנו הצהרות של הרמטכ”ל שחזרו על איום קיומי מיידי (”הגענו לנקודת אל-חזור”) תדרוכים של דובר צה”ל והדלפות של כתבים צבאיים על הוכחות “חד משמעיות” (שלא הוצגו) לתכנית הנשקה ובניית נשק גרעיני. טיעון הנשקה מיידית היה מרכזי בתדרוכים וליוו אותו גילויים והדלפות על עריכת “ניסויים חשאיים” לייצור מתקן נפץ או פצצה גרעינית. באופן יוצא דופן לא נשמע קולו של ראש אמ”ן. פירוט ותיעוד התדרוכים במאמר שלי “האם איום קיומי באותו הלילה” .
לא רק שנתניהו והתדרוכים בישראל לא סיפקו הוכחות ל”מודיעין חדש” בדבר האצה בתכנית הנשק הגרעיני של איראן והפעלת קבוצת נשק והנשקה בטווח המיידי, טיעוניהם עמדו בסתירה לדוחות מודיעין מעודכנים בדרגת אמינות גבוהה. אין הוכחה לאיום גרעיני מיידי שהצדיק יציאה למלחמת מנע. איראן לא היתה על סף פצצה גרעינית מיידית. להלן בתמצית. בדוח המודיעין הלאומי האמריקני (מרס 2025) נכתב כי איראן אינה בונה נשק גרעיני והמנהיג העליון לא העניק אישור לחידוש תכנית הנשק הגרעיני שהוא הפסיק בשנת 2003 ולא חידש מאז. בדוח המודיעין הצבאי של הפנטגון (מאי 2025) נאמר כי איראן כמעט בוודאות אינה מייצרת כלי נשק גרעיני. רק לאחרונה זכה הציבור בישראל לקבל בפעם הראשונה אך בדיעבד, אישור מודיעיני ישראלי לדוחות המודיעין האמריקני. בתחקיר רונן ברגמן (ידיעות אחרונות, 26 יוני 2026, בפרק “מבצע הלבנה 2”): לא היה למודיעין הישראלי מידע מוצק על הפעלה ממשית של תכנית הנשקה. רק מידע מטריד של “מחשבות ודיבורים” אבל לא אקדח מעשן של הפעלת מעבדות נשק.
זאת ועוד: במקביל לדוחות הרבעוניים המדאיגים של פקחי סבא”א (שביקרו באתרי הגרעין על בסיס יומי) על העשרת אורניום לדרגות גבוהות, אמר ראש סבא”א רפאל גרוסי בעיצומה של מלחמת “12 הימים” לקריסטיאן אמאנפור רשת סי.אנ.אנ. כי לסוכנות אין שום הוכחות על מאמץ איראני שיטתי להתקדם לנשק גרעיני. גרוסי האחראי על מניעת פרוליפרציה גרעינית מטעם המערכת הבינלאומית, עושה הבחנה בין העשרת אורניום מדאיגה (עדין בפיקוח הדוק של סבא”א) ובין הנשקה. פירוט ותיעוד הלינקים לדוחות המודיעין שסתרו את הצהרות נתניהו במאמר שלי “האם איום קיומי באותו הלילה” שכתבתי כבר בקיץ 2025, כחודש לאחר פתיחת “מלחמת 12 הימים”.
בחזרה לשאלה על החוליה החסרה בתחקיר המלחמה שלפנינו . מעצם קשרי המודיעין ההדוקים בין המודיעין הישראלי והעמיתים האמריקניים, קשה להניח כי אמ”ן לא ידע בזמן אמת על הנאמר בדוחות המודיעין האמריקני אשר סותרים את נתניהו “איום גרעיני מיידי”. כיוון שכך, האם כל הבכירים בפורום מטכ”ל ואמ”ן הסכימו והביעו תמיכה מלאה בקביעת ראש הממשלה כי מדובר במכת מנע הכרחית לסיכול איום גרעיני קיומי בטווח זמן מיידי? האם לא היו חילוקי דעות אנליטיים או ניירות עמדה שהתנגדו? האם כולם שם חשבו אותו דבר?
סינדרום חשיבה קבוצתית הוא בעייתי בעבודת המודיעין כמו “קונספציה” דומיננטית המוכרת לנו ממקרים בעבר. האם השותפים במערכת הצבאית להחלטת נתניהו (שהתקבלה ללא הליכים מסודרים ולא בנוהלי יציאה למלחמה שנקבעו בחוק יסוד הממשלה) לפתוח במלחמת מנע רחבת הקף לקחו בחשבון את חלום חייו של נתניהו? את השליחות המטפיזית שנטל על עצמו - תקיפת איראן וריסוק כל סיכוי להסכם גרעין דיפלומטי? זאת הרי ליבת ספרו האוטוביוגרפי “סיפור חיי”. שליש ממאות עמודי הספר עוסקים רק בזה.
עד היום , אזרחי ישראל אינם יודעים מה הסיבה לאזעקה הפתאומית שהעירה אותם באמצע הלילה ב-13 ביוני 2025 למלחמת איראן שנמשכת עד היום. במבוי הסתום והערפל שאנו נמצאים בתוכו נותרו שאלות לא פתורות באשר להתרחשויות בשני הסבבים הראשונים. בעוד הולכים ומצטברים סימנים לקראת סבב מלחמתי שלישי.
Shemuel Meir is an independent Israeli strategic analyst. Graduate of the Johns Hopkins School of Advanced International Studies (SAIS) and a former IDF and Tel Aviv University researcher.
Comments
Nothing yet. Say the first thing.
Sign in to join the conversation.