ימין, שמאל, שמרנות וליברליות, דת ומדינה, אפליה ומחאה, זכויות אדם ופטריוטיות מאמרים וטורים של מיטב הכותבים, בזירת החלפת הדעות התוססת בישראל
Overdue Last read · last published · next check
Last read 3 days ago, longer than this feed's 6 hours schedule.
אל-ג'ולאני כבר מזמן אינו חידה, אלא שליח של ארדואן המנסה לקנות זמן מול ישראל וארה"ב • המסר התקיף של חיל האוויר באידליב מבהיר מי בעל הבית - אך כשהמדיניות האמריקנית נתפסת כרופסת והאיום הטורקי מתעצם, ישראל מוצאת את עצמה אל מול אתגר בטחוני חדש ומסוכן
אבו דאבי הכריזה על עצירת הסחר והעסקאות עם איראן, אך אחרי עשרות שנים שבהן דובאי שימשה שער מרכזי של טהרן לעולם, ניתוק הקשרים יהיה מורכב בהרבה. המבחן האמיתי יהיה באכיפה - ובעיקר ביום שאחרי המלחמה
התקיפות בסוריה הן רק קצה המהלך: טורקיה מנצלת את היחלשות איראן והוואקום האזורי לבניית ציר סוני חדש, מרחיבה אחיזה בסוריה ובעזה ומאתגרת את חופש הפעולה הישראלי, בעוד ישראל נותרת ללא מדיניות אזורית חלופית
בשעה שהימין מקדם תפיסה ביטחונית נחרצת והאופוזיציה נאבקת על דרכה, תוצאות הבחירות הפנימיות בליכוד משרטטות מחדש את מפת הכוחות ומנפצות את מיתוס הדיל החרדי - בעוד גושי המרכז ממשיכים להפסיד מנדטים ולחפש כיוון
כשהעתיד של כולנו מונח על השולחן, אסור לנו לקחת סיכונים מיותרים. רק היצמדות לאסטרטגיית הגוש תבטיח לנו את הנהגת המדינה
לבד, מאחורי הפרגוד כשהפתק ביד, חשוב שכל אחד ישאל את עצמו: האם הבחירה הנכונה עבורי, היא גם הבחירה הנכונה עבור המדינה שלי?
נתב"ג קרס יום אחרי שנתניהו ורגב היללו את תפקודו, הקטל בכבישים ממשיך לגבות קורבנות והשירות הציבורי נשחק. אלה אינם כשלים נקודתיים - אלא תוצאה של שיטה שבה נאמנות פוליטית קודמת למקצועיות, וממשלה שמשאירה אחריה מערכות מתפרקות, ואדמה חרוכה
תקיפת צה"ל על הבסיס בסוריה מסמלת הרבה יותר מעוד תקיפה. היא מעבר הזירות של ישראל, ממאבק בהתבססות האיראנית במדינה השכנה, למאבק בהתבססות הטורקית. אך כאן צצה בעיה חדשה. טורקיה אינה איראן: היא לא פועלת באמצעות מיליציות. יש לה צבא, מודיעין והגנה אווירית
איום אמיתי על ביטחון ישראל, בדמות התבססות טורקית בסוריה, או הסתבכות בהרפתקה מיותרת, על סף מלחמה, לצרכי בחירות? בסופו של דבר זו שאלה של אמון
התקיפה בצפון-מערב המדינה היא ניסיון לבלום את השתלטות טורקיה על הוואקום השלטוני בדמשק. מול ניסיונות אנקרה להציב בסיסים קדמיים ויכולות ניטור על גבולנו, ישראל חייבת לפעול בנחישות, לעצב מחדש את מאזן הכוחות ולמנוע איום אסטרטגי חדש
התחלת העבודות על מתקן הוצאה להורג, אינה יותר מגימיק בחירות של השר שפרובוקציה היא כל מהותו: אחרי הפיתות והתנינים, הגיע גם הגרדום. חבל רק שבדרך הוא מזהם את כולנו
בקמפיין של דודי אמסלם בחרו לוותר כמעט לחלוטין על הבקשה הישירה מהבוחר ולהציג אותו דרך האנשים, המאבקים והרגעים שעיצבו אותו. רק ברגע האחרון הוא ביקש בעצמו את אמון המתפקדים
היא הפילה את ממשלת בנט, קיבלה שריון בליכוד ותפקיד שרה, והקפידה להזכיר למתפקדים מי החזירה את נתניהו לשלטון. אבל בפריימריז התברר שכל זה לא הספיק: ההתרסקות של עידית סילמן מלמדת שעריקה פוליטית לא תמיד משתלמת - ובמקרה שלה, אפילו הליכודניקים לא השתכנעו
תוצאות הפריימריז בליכוד לא הכריעו את המאבק בין שני הזרמים הגדולים בתנועה. להפך, הן חשפו כמעט תיקו פוליטי בין מה שאפשר לכנות "הימין הממלכתי" לבין הימין הפופוליסטי. מה שמסתמן הוא שהליכוד לא הכריע בין שתי התרבויות הפוליטיות שלו. הנציגים של הזרם הפופוליסטי, אלה שנלחמים נגד מוקדי כוח לא נבחרים ותובעים להחזיר כוח למוסדות הנבחרים, הם בדרך כלל צבעוניים יותר, עממיים יותר ולעיתים גם קשים יותר לעיכול. אבל…
רק שתי נשים במקומות ריאליים ורשימה משמימה וחסרת פנים חדשות. ככה נראית תנועה שמיהרה להקיא מקרבה את הליכודניקים החדשים, אבל נפלה לידיהם של קבלני קולות חרדים
תמונה אחת שווה אלפיים חללים? הרגע שבו נהג שליחו ומקורבו של טראמפ בחליל אל חיה בכבוד השמור לראש מדינה, הוא תבוסה תודעתית לישראל
ההסכם הביטחוני החדש של ריאד מכניס לליבת הממלכה בעלות ברית שמשחקות על שני המגרשים מול איראן. נורמליזציה עם ישראל, חיבור למסדרון IMEC ומעטפת אמריקאית אינם פרס לירושלים, אלא הדרך היחידה של סעודיה להשיב את ריבונותה
