מדע ורציונליות במאה ה-21
Live Last read · last published · next check
מחקר שנערך בעכברים זכרים בוגרים במכון ויצמן למדע מגלה כי הגן Otp, המוכר מתפקידו בהתפתחות המוח בעובר, ממשיך לפעול גם בבגרות ומסייע בוויסות התגובה ללחץ, פעילות בלוטת התריס, מאזן האנרגיה ותחושת הרעב
צמחי ניסוי שעברו עריכת גנים החלו לפתח עגבניות נטולות זרעים גם כאשר הקור פגע בהפריה. בניסוי חממה הם הקדימו את צמחי הביקורת והניבו יותר פירות בשלים, אך עדיין לא נבדקו כזנים מסחריים
שבב שפיתחו החוקרים חשף כי יכולתם של שלושה אנזימי תיקון לזהות נזק גנטי תלויה גם באותיות ובמבנה ה־DNA שסביבו. ההעדפות נמצאו קשורות לדפוסי מוטציות באבולוציה ובגידולים סרטניים, אך המחקר אינו מוכיח קשר סיבתי לסרטן
קונסורציום טלומר־לטלומר שחזר בנפרד את רצפי הכרומוזומים שהתקבלו משני הוריו של התורם HG002. התוצאה מכסה 99.4% מהגנום הדיפלואידי ומוסיפה לאמת המידה יותר מ־900 מיליון אותיות דנ״א שלא נכללו בבדיקות קודמות
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי בתוך אותה רקמה מתקיימים זה לצד זה תאים המזדקנים בקצב איטי ותאים שבהם השינויים האפיגנטיים מצטברים במהירות. המחקר, שפורסם ב־Nature Communications, נערך ברמת התא הבודד
חוקרים מהדסה זיהו כי הגן, המעורב בהעברת חלבונים לגרעין התא, חיוני לצמיחתם ולתפקודם של תאי לוקמיה מיאלואידית חריפה. השתקתו פגעה גם בתאי גזע לוקמיים שנלקחו מחולים, אך הדרך לפיתוח תרופה עדיין ארוכה
יוסף רפופורט היה קצין קרבי מעוטר וגנטיקאי פורץ דרך. לאחר שסירב להיכנע לתורתו הפסאודו־מדעית של טרופים ליסנקו, סולק מהמפלגה הקומוניסטית ומעבודתו המדעית. שנים לאחר מכן שב למחקר והיה ממייסדי תחום המוטגנטיקה הכימית.
מדעני מכון ויצמן למדע גילו בעכברים כי נויטרופילים מפרישים לקטט בזמן דלקת, וכי המולקולה מסייעת להם לפרוץ את מחסום כלי הדם בלשד העצם ולצאת למחזור הדם. עיכוב ייצור הלקטט או הפרשתו בלם את התהליך, אך הדרך לטיפול בבני אדם עדיין ארוכה
מערכת גנטית שפיתחו חוקרים מהאוניברסיטה העברית מאפשרת לתאים לעבד כמה אותות במקביל, לבחור תגובה בהתאם לצירוף האותות ואף להתריע על מצב לא תקין. בעתיד עשויה הגישה לשמש לפיתוח תאים טיפוליים שיזהו סימני מחלה ויפעילו טיפול באופן ממוקד
מערכת BetaDescribe, שפיתחו חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב, מקבלת רצף של חומצות אמינו ומפיקה תיאור מילולי של תפקוד החלבון, פעילותו הכימית ואתרי הקישור האפשריים שלו. החוקרים מקווים שהמערכת תסייע לבחור אילו השערות לבדוק במעבדה ותאיץ מחקר רפואי וביוטכנולוגי
מערכות חדשות משתמשות ביכולת הניווט של CRISPR כדי להשתיק או להפעיל גנים בלי לחתוך את ה־DNA. ניסויים קליניים ראשונים ב־FSHD ובהפטיטיס B בוחנים אם השינוי האפיגנטי יכול להיות ממוקד, בטוח ועמיד.
