20.8.26
אני לא רוצה לשקר לכם, יש לא מעט פעמים שפשוט אין לי כוח לצאת לרוץ, לא בא לי, לא מתחשק לי וזה הדבר האחרון שמעניין אותי. יש לי את כל הסיבות הכי טובות בעולם למה זה המעשה הלא נכון לעשות עכשיו. אני ממש לא חריג בהקשר הזה, זה קורה לכולנו, וזה נכון לא רק לריצה, אלא לכל דבר שעומד לפנינו שהוא או קשה, או כואב, או מתסכל, מעצבן, מצריך מאמץ, מתיש - פתאום האינסטינקטים הכי חייתיים שלנו מתעוררים ואומרים לנו ״לא!״. ובכל זאת, בכל הפעמים האלה אני לרוב יוצא לרוץ. הטכניקה שלי פשוטה, כי יש לי משפט אחד שמצליח להסיט את החשיבה שלי למקום אחר לגמרי ולגרום לעצמי לעשות את זה בכל זאת, והמשפט הולך ככה:
״תעשה, זה יהיה כיף מסוג 2״.
לפני שנבין למה זה כ״כ אפקטיבי לעבוד ולהתקדם עם המשפט הזה, אני רוצה שנעצור שנייה ונבין מהם סוגי הכיף הקיימים, ומהם סוגי האנשים הקיימים ביחס לחלוקה הזאת. בעולם האאוטדור והטיפוס מחלקים את החוויות לשלושה סוגים:
כיף מסוג 1: כיף עכשיו, כיף תוך כדי. פשוט כיף (לאכול גלידה, לראות סרט, לשוטט שעות באינסטגרם).
כיף מסוג 2: סבל, מאמץ, שחיקה תוך כדי, וברגע שזה מאחוריכם - אושר צרוף, סיפוק ומשמעות (מרתון, מסע כומתה, תהליך גמילה, טיפוס על קרחון, כתיבת ספר, אמבטיית קרח).
כיף מסוג 3: האמת, לא יודע למה קוראים לזה כיף מסוג 3, משום שכיף לא קיים כאן, בכלל. לא תוך כדי ולא אחרי. מדובר בסבל טהור. פשוט סבל (פקקים באיילון זו דוגמה טובה).
אתם כבר מכירים את המנטרה השחוקה, החיים זה איזון, וגם כאן המטרה שלנו היא לבנות נוסחה נכונה המשלבת בין שלושת סוגי הכיף. בואו נראה דוגמאות לכמה סוגי חיים של אנשים:
שודד הדופמין
כיף מסוג 1 – 100%, כיף מסוג 2 – 0%, כיף מסוג 3 – 0%
השודד בדופמין הוא טיפוס שהאינסטגרם שלו נראה אש. מי לא רוצה חיים כמו שלו? ובכן, אתם. תדמיינו הלוואה של מיליונים בשוק האפור – כיף עכשיו, זה ייגמר רע אח״כ. מי שמאחל לעצמו תחושה של ריקנות, מלווה בדחיינות ובחוסר הישגיות, זה המתכון.
הקדוש המעונה
כיף מסוג 1 - 5%, כיף מסוג 2 – 5%, כיף מסוג 3 – 90%. אלה חיים של סבל, מעט אנשים בוחרים בדרך הזו, בדר״כ החיים מתאכזרים אליך והם פשוט כאלה. ובכל זאת זו לא דרך נכונה להעביר את הזמן על הכדור הזה.
החצי קלאצ׳ עם כוונות טובות
כיף מסוג 1 – 60%, כיף מסוג 2 – 30%, כיף מסוג 3 – 10%. הנה מישהו שהבין שהחיים זה אכן איזון, אבל דחיל ראבאק, למה האיזון הלא נכון? זה מישהו שאוהב פאן והולך עם זה קצת רחוק מדי, מידי פעם הוא מבין שהוא צריך גם לעבוד קשה אבל האינסטינקט הוא ״חיים פעם אחת כוסאומו!״
הסמוראי של החיים
כיף מסוג 1 – 30%, כיף מסוג 2 – 60%, כיף מסוג 3 – 10%. תשאפו להיות האדם הזה. הנוסחה לאושר אמיתי בחיים היא שכיף מסוג 2 יהיה רוב הכיף שאתם צורכים, זה המתכון הבטוח לתחושת סיפוק ומשמעות וזיכרונות נפלאים. אם נמשיך את האנלוגיה לעולם הכלכלי והפיננסי, זו השקעה קלאסית עם תשואה פנומנלית ואפקט ריבית דריבית מזהיר. משלמים מראש במטבע של אי נוחות ומאמץ, וגוזרים קופון של שקט מנטלי, בהירות וערך עצמי שמחזיקים שעות וימים קדימה.
הסיבה שהתחושה אחרי מאמץ, או קושי, או סבל כ״כ עוצמתית נעוצה בכימיה של המוח שלנו. כשאנחנו בוחרים בכיף מסוג 1 המוח מנסה לאזן את העונג והאושר ומפיל את הדופמין מיד אחרי הפעולה ברמה קיצונית למטה, זו הסיבה שבדרך כלל תרגישו ריקנות וחוסר שקט. מהצד השני, כשאנחנו חווים כאב ואי נוחות יזומה כמו מאמץ פיזי, ריכוז עמוק, עבודת פרך או התמודדות עם מטלה או משימה שפשוט אין לנו כוח אליה, המוח תמיד יתגמל אתכם בסופו של דבר במנה הגונה של דופמין הרבה מעל הרמה הבסיסית. וברגע שהמאמץ מסתיים הגוף מוצף באנדורפינים ובחומרים אחרים (אל תשאלו אותי אילו... אני לא עד כדי כך חכם, שאלתי את קלוד אבל אפילו את ההסבר שלו לא הבנתי) שיוצרים שקט פנימי אמיתי ותחושת אושר ומשמעות. זה כיף מסוג 2 . ואת הדיבידנד הזה אי אפשר לקנות בקיצורי דרך. אני יודע מה חלקכם חושבים. ״בסדר, אף פעם לא הייתי טיפוס של ריצות או טיפוס של אתגרים״, אבל כיף מסוג 2 יושב על נימי הנימים של היום יום שלכם, שלנו, והוא ממש לא שייך רק לנעלי ריצה וחבלי טיפוס. כיף מסוג 2 הוא כלי ניהולי ומנטלי מהמעלה הראשונה, אולי החשוב ביותר שיש. ממה מורכבים החיים שלכם? כמעט כל דבר נעוץ בתהליך שלוקח זמן, התמדה, כישלונות, התמודדות, רצף של עשייה סיזיפית לעיתים ומעיקה כמעט תמיד, וברגע שממסגרים את התהליכים האלה כ״כיף מסוג 2״ פתאום אפשר ״ליהנות מהדרך״ ופתאום ״הדרך הרבה יותר חשובה מהמטרה״ כי מה שאנחנו בעצם עושים במסגור הזה זה ללמד את המוח שלנו לחשוב אחרת. להילחם באינסטינקטים שתמיד יעדיפו את הבחירה הקלה.
אתמול בערב חבר טוב שלח לי הודעה מרגשת, פתאום הוא אמר לי בריפליי כזה של וואטסאפ שהוא קורא את מה ששלחתי לו מוקדם יותר השנה לפחות פעם בשבוע. כשאני חושב על כיף מסוג 2 הדברים מתחברים לי פתאום. וזה כשלעצמו עושה לי כיף. מאיזה סוג? זו כבר שאלה טובה.
סופ”ש נעים ושבת שלום
אדם.
לאתר של הניוזלטר, שם תמצאו את כל ארכיון הניוזלטר
(125 ניוזלטרים אם אתם מתעקשים לדייק)
הנה הוא הפלייליסט של הניוזלטר, שווה לשים ברקע לבישול, קריאה, אוירה, נהיגה:
No posts
Comments
Nothing yet. Say the first thing.
Sign in to join the conversation.